בן נעמה ומנשה, נולד ביום ז' בשבט תרפ"ז (10.1.1927) בטבריה, שנה אחרי שהוריו עלו לארץ מבגדד, בירת עיראק. לאחר זמן עברו הוריו לירושלים ושם התחיל ללמוד בתלמוד-תורה והמשיך בבית- ספר יסודי. בגיל צעיר נאלץ לצאת לעבוד כדי לעזור למשפחתו במצבה הכלכלי הדחוק. הוא עבד עבודה מפרכת במאפייה עשר שעות ומעלה ביום, ואת שכרו הביא לביתו. עם זאת למד בשיעורי- ערב של "הנוער העובד". לאחר שעבד כשנתיים במאפייה החליט ללמוד מקצוע ונתקבל כחניך למקום עבודה על-מנת להתמחות במסגרות. על אף חייו הקשים היה בעל אופי עליז, ספורטאי מעולה ושחקן קבוצת הכדורגל של "הפועל" ירושלים. אהב זמרה והשתתף זמן-מה במקהלה. היה חבר ה"הגנה" עוד לפני פרוץ המהומות ובמסגרתה קיבל את אימוניו הראשונים.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס להגנת ירושלים וסביבתה. שמח בתפקידו הצבאי וביטא לא אחת את התרגשותו למראה כוחו הצבאי של היישוב העברי ההולך ומתעצם. לאחר שהשתתף כנושא -"ברן" מומחה בקרבות בשכונות-הספר של הבירה, בשייח'-ג'ראח, בנייני "הדסה" וכו'. יצא עם מחלקתו להציב מארב לתחבורה הערבית בכביש ירושלים- רמאללה. בדרך נסיגתם לעטרות הותקפו על-ידי המון ערבי, כותרו ומרבית אנשי המחלקה נפלו בקרב, ביום כ"ג באדר א' תש"ח (4.3.1948) ובכללם מאיר. נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.